גישה ייחודית ללווי אישי למנהלים בשילוב היבטים הומניסטיים–דיאלוגיים.
המנהל כמספק קרקע למימוש ההכוונה הפנימית הטבעית של חברי הצוות.
יסודות הגישה בראשי פרקים:
- מנהל טוב – מנהל שטוב לו.
- בנייה ופיתוח של מרחבים דיאלוגיים אפקטיביים כאבן היסוד בעבודת הניהול.
- יישום תפיסות ומיומנויות מעולם הנחיית הקבוצות לעבודה הניהולית.
- "ניהול ללא ניהול" – הפרדוקס הניהולי
- ניהול כהזדמנות להתפתחות אישית וקבוצתית
- ניהול – ממיומנות לאומנות
- המנהל הוא קודם כל מוקד השראה
- האדם שבמנהל מול האדם שבחבר הצוות